החלטה בתיק פר"ק 13595-06-11

בבקשה זו עותר המבקש למתן הוראות למשיבים 2-4 (" הדירקטורים") להתייצב לחקירה בפניו בהתאם להוראות סעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 (" הפקודה"). על פי הטענה המשיבים 2-4 היו בזמנים הרלוונטיים דירקטורים בחברה ומשהוסמכו הנאמנים לביצוע הסדר הנושים (" הנאמנים") לבצע חקירות ולנקוט הליכים משפטיים נגד מי שעשויים לחוב באחריות למצבה של החברה ומשניתן לנאמנים היתר לשכור את שירותיו של המבקש למטרה זו, הרי שבכוחו של המבקש לפעול בעניין זה, ובכלל כך גם לחקור את הדירקטורים. המבקש טוען כי הוא פנה לדירקטורים, באמצעות בא כוחה של המשיבה 1 (" אלביט"), אולם פנייתו נדחתה. על רקע זה הוא פנה בבקשה הנוכחית שכאמור נועדה להורות לדירקטורים להתייצב לחקירה בפניו.

המשיבים הגישו תשובה והמבקש הגיש תשובה לתשובה ומשעיינתי בכתבי הטענות אני מחליט לקבל את הבקשה בחלקה ולהורות, כפי שיבואר להלן, כי בשלב הראשון יציג המבקש את שאלותיו הן לדירקטורים והן לאלביט, על דרך הצגת שאלון כתוב אשר הם ישיבו עליו בתצהיר. לאחר שהמבקש יעיין בתשובות הוא יוכל לשוב ולפנות בבקשה מתאימה, אשר תישקל על פי נסיבותיה.

בפתח הדברים אציין כי עיינתי בתשובתם של המשיבים ומצאתי כי למעט הבדלים שוליים כלולות בה טענות שהועלו על ידי אלביט שהייתה אחת מן המשיבים בבקשה מס' 35. התייחסתי לטענות אלה בהחלטה שניתנה באותה בקשה, ביום 20.11.12, וככל שהדבר נדרש, ישמשו הנימוקים שניתנו שם גם כנימוקים העומדים ביסוד ההחלטה הנוכחית.

יחד עם זאת, בתשובתם של המשיבים בבקשה הנוכחית (פיסקה ז' של התשובה) נטען כי המבקש אינו במצב המאפשר לו לבצע חקירה באופן אובייקטיבי ועל כן התבקש כי ההוראות שתינתנה תהיינה שהחקירה תיערך בפני בית המשפט. בעניין זה הפנו המשיבים להחלטה שניתנה ברע"א 89997/07 צלר נ' מפרק חברת שט-גד שירותי טרקטורים בע"מ (טרם פורסם, 22.12.08) (" עניין צלר") שם הוסבר כי על המפרק המנהל חקירה לאזן בין זכויותיו של הנפגע בכוח (ובכלל זה החשש מתביעה עתידית) ובין הצורך הממשי בחקירה.

לכך השיב המבקש כי על דרך הכלל, ביצוע חקירה בפני בית המשפט דרוש על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם ממהימנותו של הנחקר (ע"א 397/87 גיל נ' בנק דיסקונט לישראל פ"ד מד(2) 397) אולם אינה מתבקשת במקום שהתרשמות מן הנחקר איננה הכרחית.

לעניין האפשרות של עריכת החקירה באמצעות הצגת שאלון טען המבקש כי יש בכך כדי להקשות ולסרבל את מילוי תפקידו וחקירה בעל פה כאשר הנחקרים נמצאים פנים מול פנים אל המבקש, תאפשר לו לבצע את החקירה על הצד הטוב ביותר.

בעוד אשר נראית לי טענת המבקש בכל הנוגע להעדר הצורך לקיים את החקירה בפני בית המשפט התקשיתי למצוא את הבסיס לטענתו השוללת את אפשרות ביצוע החקירה על דרך הצגת שאלון. ראשית, דרך זו אינה מייתרת ואינה מוציאה את אפשרות ביצועה של החקירה בעל פה, ובפני המבקש ועם השלמת השלב הזה של החקירה יוכל המבקש, אם ימצא זאת לנכון, לשוב ולפנות בבקשה מתאימה למתן הוראות על מנת להשלים את תשובותיהם של המשיבים שאותן יחסירו, כך החשש, בתשובותיהם בכתב. שנית, אין להתעלם מזכויותיהם של המשיבים ומן החשש לפגיעה בהן  שכן, כנטען על ידם, בסופו של דבר תכלית החקירה היא למצוא אחראים לקריסתה של החברה ואין להוציא מכלל אפשרות שהמשיבים הם נתבעים בכוח של תביעה העשויה להיות מוגשת בעניין זה. זכות זו של המשיבים יכולה אף להצדיק את דרישתם לנוכחות באי כוחם בעת החקירה, ואם כך אכן יקרה אני מסופק עד כמה עדיפה - במונחי יעילות  וניצול הזמן - החקירה הפרונטלית על פני הצגת שאלון.

סיכומו של דבר, בכפוף לכך שבשלב זה תתנהל החקירה על דרך של הצגת שאלונים ומסירת תשובות בתצהיר, אני דוחה את טענות המשיבים ואני קובע שהמבקש יוכל לקיים את החקירה ובגדרה להציג לכל אחד מהם שאלון שעליו יהיה על הנמענים להשיב תוך שלושים יום מעת שהוא יוצג להם.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ה טבת תשע"ג, 07 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

מאירה